עברית

תחומי התמחות

/

חדלות פרעון

חדלות פירעון היא אחד מתחומי המומחיות המרכזיים של המשרד. המשרד מדורג, דרך קבע, כמשרד מוביל בתחום דיני חדלות פירעון, פירוקים וכינוסים והסדרי חוב.

 

התמחות המשרד בתחום דיני הבנקאות, לצד ייצוג, דרך קבע, של בנקים רבים בישראל, הובילו, באופן טבעי, לצבירת ניסיון חסר תקדים של צוות המשרד בהליכי חדלות פירעון והסדרי חוב, על היבטיהם השונים ועל מגוון ההליכים המתנהלים במסגרתם, לרבות הליכי פירוק, כינוס נכסים, הקפאת הליכים, הסדרי נושים, פשיטת רגל וכיו”ב.

 

בין לקוחות המשרד בתחום חדלות הפירעון נמנים מרבית הבנקים בישראל – בנק לאומי, בנק הפועלים, בנק אגוד, בנק מרכנתיל דיסקונט, בנק מזרחי טפחות, בנק לאומי USA ובנק לאומי UK PLC.

 

בנוסף לייעוץ שוטף הניתן על ידי המשרד בנושאי חדלות פירעון, ובשים לב לכך שבנקים הם נושים בעלי היקף נשייה גבוה, מעורב משרדנו בהליכי חדלות פירעון גדולים ומורכבים במיוחד, לרבות הליכים בעניינם של תאגידים מהגדולים במשק הישראלי. בין הליכים אלה ניתן למנות את ההליכים שהתנהלו בעניין אי. די. בי אחזקות, אי. די. בי פיתוח, בית החולים “הדסה”, חפציבה, תבל, המשביר, פולאר השקעות, מרכזי שליטה, פניציה, תעשיות אלקטרוכימיות, קבוצת פורום, התכוף, סולאור, אינספייר, רבינטקס, וחברות רבות נוספות.

 

התמחות נוספת ומיוחדת של המשרד היא בייצוג בעלי תפקיד המתמנים במסגרת הליכי חדלות פירעון בתביעות נגד דירקטורים ומבטחיהם, בגין אחריותם לקריסת החברה ולחדלות פירעונה.

 

לזכות המשרד נזקפות הצלחות מהותיות בתיקים משפטיים רבים בתחום דיני חדלות הפירעון, שכדוגמאות בודדות מהן ניתן לציין, למשל, את התיקים הבאים – 

  • ייצוג בנק לאומי בבקשת רשות ערעור ובערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו. בית המשפט העליון קיבל את בקשת רשות הערעור ואת הערעור שהוגשו מטעם בנק לאומי נגד קניונים וחברות הניהול שלהם, וקבע בפסק דין תקדימי, כי המונח “דמי שכירות” בסעיף 354(א)(3)(ג) לפקודת החברות, המגיע למשכיר, אינו חל על החיובים הנלווים לזכות השימוש של השוכר בנכס או במקרקעין (קרי : תשלום בגין דמי ניהול, ניקיון, חשמל ודמי חניה וכד’), וכי חובות אלה אינם במעמד של חוב “בדין קדימה”.
  • ייצוג נאמן בהסדר נושים בתביעתו נגד הדירקטורים והחברה המבטחת את הדירקטורים. לאחר  שהוגשה ונוהלה על ידי המשרד תביעה נגד הדירקטורים, בה נטען, בין היתר, כי התרשלו במילוי תפקידם באופן שגרם לחברה נזק והוביל לקריסתה, אישר בית המשפט המחוזי הסדר פשרה בין הנאמן לבין הדירקטורים לשעבר בחברה וחברת הביטוח שלהם, לפיו חברת הביטוח תשלם סך של 8 מיליון דולר לסילוק התביעה שהוגשה נגד הדירקטורים. הסדר הפשרה הושג בהמשך לפסק דינו של בית המשפט העליון מיום 19.8.08 אשר דחה בקשת רשות ערעור שהגישו הדירקטורים ואישר באופן תקדימי את החלטת בית המשפט המחוזי, לפיה הליך לפי סעיף 374 לפקודת החברות עומד גם לרשות נאמן בהסדר נושים, ולא רק לרשות מפרק.
  • ייצוג נושים מובטחים, שלושה בנקים (לאומי, פועלים ודיסקונט) בהליך חדלות פירעון שהתנהל בעניינה של חברת תעשיות אלקטרוכימיות בע”מ. במסגרת הליך זה ניתנה החלטה תקדימית הקובעת, בניגוד לעמדת המדינה, כי האחריות לטיהור ופינוי חומרים מסוכנים ממפעלי החברה מוטלת על המשרד לאיכות הסביבה, ולא על הנושים המובטחים, כטענת המדינה.
  • ייצוג ארבעה בנקים (לאומי, פועלים, דיסקונט והבינלאומי), בבקשה שהוגשה מטעמם ביחד עם חב’ תבל ובעלי מניות בה, לסילוק על הסף של תביעת בעל מניות מיעוט בחב’ תבל, בה נתבע סעד הצהרתי והכרה בזכות סירוב ראשונה של התובע לרכישת מניות HOT, שהוקצו לבנקים במסגרת הסדר נושים ומיזוג חברות הכבלים. בית המשפט קבע, כי למרות קיומה של זכות סירוב בתקנון חברת תבל, הרי שלאור הסדר נושי חברת תבל שאושר ע”י בית המשפט ולאור הסכם המיזוג המאושר שהוציא לפועל את הסדר הנושים, אשר במסגרתם נשללה זכות הסירוב הראשונה, מנוע התובע מלהעלות טענות שקבלתן תפגע באישורים שניתנו ע”י בית המשפט. עוד נקבע, כי זכות הסירוב המוקנית בתקנון תבל ניתנת להפעלה רק ביחס למכירת מניות תבל, ומאחר שבמקרה זה נמכרה פעילות החברה, ולא מניותיה, אזי זכות הסירוב לא חלה. בית המשפט הוסיף וקבע, כי מכירתן לצדדים שלישיים של המניות שהוקצו לבנקים ב- HOT, היא בבחינת מעשה עשוי, ולא ניתן להפעיל זכות סירוב על מניות שהועברו לידי צדדים שלישיים.